הספרים
שעתם היפה של המים
הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2019
אני מודה על רגעים / שמבליחים כמו גחליליות בחושך,
ומתעוררת, /ומצטערת
על הרגעים שמחוץ לחלום, /על ימים שנכנסו ויצאו בדלת,
כשעמדתְּ בשמלה כזו או אחרת /וזרועותייךְ ממלאות את חדרי הבית המואר,
שלא עצרתי להתענג על הבטנה הפנימית, בה נשבה רוח טובה,
ועד היום לא כתבתי עליה דבר.
דבר המשוררת: קובץ שירה זה מוקדש לאמי, לידיה אשרי ז"ל, העדינה ואצילת הנפש. גדלתי בבית של קסם. כדור הבדולח של ילדותי פרש בפניי את העולם כולו. גם אם לעתים מיסכו אדים את המראה הצלולה, נספגו בי תפרים של אהבה, שרקמה אמי בתוכי. המים הקטנים מהאמבט שבבית הוליכו אותי אל המים הגדולים, אל מסעות – בגוף ובנפש, אל מרחב חיים ארוג באובדן ובפרידה – אישית ובין-אישית, מקומית ואוניברסלית, ומנגד, של תקווה וחיפוש מתמיד אחר משמעות. עתה הגיעה שעתם היפה לכתוב עליהם דבר.
ובערב ההוא, בחדר האמבט שנברא בכדור בדולח דחוס לרווחה,
אל קפלי הבטנה הפנימית של ילדה אחת ויחידה,
רוקמת האֵם הראשונה והאחרונה שיר בתוך שיר,
שיהיה לבִתה לְבָית לכל מחרֵי המחר.
אני לא זוכרת הרבה משנות ילדותי המוקדמות. כמעט כלום.
הזיכרון היחידי שנטבע בי היה במסיבת יום ההולדת שלי בגן טרום חובה, כשכרכו סביב העיניים של אמא שלי צעיף צבעוני, והיא הייתה צריכה למשש את ידי הילדים שנגשו אליה בזה אחר זה, ולנחש- רק לפי מרקם היד- מי הבת שלה. מכיוון שהייתי ילידת אוגוסט, והייתה לי שנה שלמה לבחון את כישורי כל האמהות שמיששו ומיששו ולבסוף רגע אחרי שנעמד הצאצא הפרטי שלהן לפניהם, הן הסירו את המטפחת באחת והסתערו עליו בנשיקות ובקריאות צהלה, לקול שאגות השמחה וההקלה של שאר ילדי הגן, חיכיתי גם אני לחזיון המזכך הזה. המשך לקרוא » רק שהוא לא הגיע. היא אחזה לי ביד – יד שמנמנה ושזופה, שחריצים לבנבנים הסתתרו בין פלחי שומן התינוקות שהרכיב אותה – מיששה ומיששה, הרחיקה בתנועה אחת את ידיה מידי והושיטה אותן שוב לפנים כדי לאחוז בידי הילד הבא שלא עמד בתור.
נדמה לי שאז התחיל לקנן בי הרצון העז לגבס על היד. לפחות לתחבושת. לפחות לגשר על השיניים, משהו לצורך ההנצחה, מעין גלעד. יד ליד, אם תרצו.
לשמיעת ריאיון על הספר שקרים מהבוידעם בתכנית "ספרים רבותיי ספרים" בעריכת ציפי גון גרוס מיום 7 ביוני 2013 הקש על הלינק הבא, החל מדקה 19:30: http://rr-d.nsacdn.com/aod/aod/g1-130607-17/300/200
בית לא מפרקים. פשוט, בית לא מפרקים. נקודה. וּוַאנס אתה נשוי -זה לכל החיים. מפה אתה מתחיל לעלות בסולם עד הסוף. אל תחשוב אפילו שיש לך אפשרות לעמוד ולהביט למטה, להסתכל מסביב לראות אם זה מתאים לך או לא. זהו. כך, במונולוג ההחלטי של אל"מ אודי עַם–שלום, נפתח הרומן התנתקויות. אלא שאת ההצהרה הזו יורה אודי לחללו של העולם לפני שיעל, אשתו, פוגשת את ידידיה צוקרבאום, אמן האהבה והחיזור; ולפני שהוא מגיע לגוש קטיף בראש כוח שאמור לפנות את ביתה של משפחת חנן ומגלה עד כמה הוא בודד, תלוש וכמֵהַּ לחיבור הפשוט שבין איש לאישה. המשך לקרוא » התנתקויות הוא רומן אישי הנוגע בפוליטי ועוסק בכאב העצום הכרוך בהתנתקות — אישית או לאומית — בייסורים המלווים קריעה של הרקמה השלמה. זוהי יצירה בשלה ומרגשת המורכבת מארבעה קולות של בני משפחה אחת: קולו המדוד, הנחרץ, של אודי; קולה המעודן, הפואטי, של יעל; צרידותו השבורה, המגומגמת, של אופיר, בנם, והמילים העצובות והמתוקות של מאיה הקטנה.
רציתי לשאול אם אוכל ליטול מגזעי העץ שבינינו
ליפי הנהר,
אבל אני בונה את עולמי משבבי מלים.
כל פעם שבה למקום בו פורץ האשד,
משסה באבן,
לועגת לקרקעית האנושית.
להיאחז במים, קובץ שיריה הראשון של תמרה אבנר, הוא ספר ביכורים מקורי באיכויותיו התמתיות והפואטיות, ומציב על מפת השירה קול שירי מיוחד, מדויק ומרגש. המשך לקרוא » בתבונה, ברגישות ובאמצעות דיוק והידוק במילים, מפעילה תמרה אבנר פואטיקה מרשימה, גבישית ומגוונת בתוכנה, שאינה מתירה פלישת קלישאות, פאתוס או שבלונות מוכרות לעייפה. שדות סמנטיים בלתי צפויים נפגשים ומניפים את השיר באיפוק, רמיזה, הזרה וחשיפה הדרגתית למרחב שנרקמת בו חוויה של אובדן ופרידה, ומנגד תקווה וחמלה, כמו גם חיפוש אחר משמעות הקיום האנושי בספירות שהן פילוסופיות וארציות כאחד.
ההתמודדות עם מתחי הקיום האישי, היהודי והישראלי מזמנת לקורא מפגש עם חווית קיום מתלבטת, מטילה ספק ולעתים אף מציבה מוקד אירוני ביחס למציאות השסועה, שאינו גורע מהמבע הלירי והנוגע ללב. מכאן חשיבותו של קול פואטי ייחודי זה, שעתיד להצטרף למדף השירה הישראלית המשובחת.
לצפייה במצגת ספר השירה 
לצפייה בשירים שהולחנו מספר השירה:
http://www.youtube.com/watch?v=abJYTb60ZN0
http://www.youtube.com/watch?v=e0xlP3eT5Ao
להאזנה לשירים מתוך התוכנית "בימת שיר"
לסיפורים הקצרים שזכו בתחרות עיתון "הארץ"
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=706771
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1077337